הכרעת דין בתיק ת"פ 27999-02-11

הנאשם הואשם ב-3 עבירות של ניסיון התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, לפי סעיף 406 (ב) וסעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ; במספר עבירות של הסגת גבול, לפי 447(1) לחוק העונשין תשל"ז -1977 ובהחזקת נכס החשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

המאשימה העידה כעד יחיד את רס"ל פיני ציון. העד תיאר שבמסגרת תפקידו עקב אחרי הנאשם והבחין בו נכנס למספר בנייני מגורים שונים ולשתי ישיבות. בבניין מגורים אחד,  הנאשם הוריד את ידית דלת הכניסה לשלוש דירות שונות.  בעת שהנאשם נכנס לבנייני מגורים אחרים ולשתי ישיבות שונות, העד לא עקב אחרי הנאשם בתוך הבניין, פן ייחשף. הנאשם נעצר ונמצא עליו שיק בסך 5$,  רשום באנגלית על חשבון בנק שמתנהל בקליפורניה שבארה"ב.

אמרת הנאשם (ת/1) הוגשה בהסכמה. הנאשם טען שהוא הסתובב במקום בחיפוש עבודה. לגבי הטענה שבדק את דלתות הכניסה של דירות שונות מסר "לא בדקתי בכלל" (ת/2 שורות 36 -27). במקום אחר נשאל "נגעת שם בידידות של דלתות?" והשיב "לא" (כנ"ל שורות 68 -69).ושב חזר ואמר "לא נגעתי בשום דלת" (כנ"ל שורה 72). לעניין השיק, אמר שמצא את השיק בזבל ברח' שמואל הנביא (כנ"ל שורות 26 -29).

הנאשם בחר להעיד. הוא מסר גרסאות סותרות כדי להסביר את הימצאותו בבניינים השונים. בחקירה נגדית נשאל "למה ניסית לפתוח דלתות?" ולא נתן תשובה (ע' 11 לפרוטוקול שורות 9 -10). מעדותו עולה שהוא מודה בכניסה לבניינים השונים אם כי כאמור מסר הסברים שונים וסותרים (חיפש אדם לעבודה, רצה לשתות מים, רצה לעבור דרך הבניין לרחוב אחר).

לאחר שהזהרתי את עצמי כי בעדות יחידה עסקינן, הגעתי למסקנה שהנאשם הוריד את הידיות של דלתות הכניסה ל-3 דירות שונות. העד עשה על בית המשפט רושם אמין והסביר את מקום עמידתו בתוך הבניין כדי להבחין במעשיו של הנאשם. מנגד, הנאשם מסר גרסאות סותרות ולא אמינות ואף לא השיב בחקירה נגדית לשאלה ספציפית של התובעת לגבי נגיעתו בידיות הבניין.

לגבי יתר העובדות שבכתב האישום, כניסתו של הנאשם לבנייני המגורים האחרים ולשתי ישיבות וכן שהוא החזיק בשיק, אין מחלוקת עובדתית.

השאלה שבפני בית המשפט היא משפטית, האם יש בכניסת הנאשם לבניינים השונים ולשתי הישיבות כדי להוות עבירה של הסגת גבול, האם יש בהורדת ידיות של דירות שונות להוות ניסיון להתפרצות והאם החזקת השיק מהווה עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב?

לעניין העבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין תשל"ז - 1977. מבדיקת השיק עולה שתאריך השיק מ-1990. כאמור השיק על סך 5$ בלבד. הנאשם מסר שהוא מצא את השיק בזבל. מדובר בשיק חסר ערך שלא ניתן לפירעון, דהיינו, מסמך שסביר ביותר שאדם היה זורק לפח. אם השיק נזרק לזבל, למיותר לציין, שיש בזריקת השיק ויתור על בעלות ואין בהרמת השיק מהזבל והחזקתו, כשלעצמה, להוות כל עבירה. בנסיבות העניין, יש לתת לנאשם ליהנות מהספק והנני מזכה את הנאשם מהעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין תשל"ז-1977 המיוחסת לו בכתב האישום.

לעניין העבירות של הסגת גבול, לפי סעיף 447(1) לחוק העונשין, המאשימה ייחסה עבירות אלו לנאשם לגבי בנייני המגורים ולגבי שתי הישיבות שהנאשם נכנס אליהם מבלי להיות במעקב.

"סעיף 447 (1) קובע:

(א)      העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים:

(1)     נכנס לנכס או על פניו;"

אולם, אין כל ראיה בפני בית המשפט שבכניסתו לבניינים אלה, הנאשם נכנס לשטח שאינו מיועד לכלל הציבור או שבעת ששהה בבניינים אלה ביצע כל עבירה.  דיירי בניין יכולים לבקר ולפקח על הנכנסים לבניין, בין באמצעות דלת הכניסה המחייב שדייר הבניין יתיר את כניסת אדם על ידי לחיצת כפתור ובין בכל דרך אחרת. אולם, על פי הבנתי את הראיות שבפני, הנאשם פשוט נכנס לתוך הבניינים דרך הכניסה הראשית הפתוחה. אין במעשה זה, כשלעצמו, להוות עבירה וגם אין עבירה, אם למשל, הנאשם עלה וירד מהמדרגות בשטח המשותף. שונה המצב, כשניתן לייחס לנאשם מעשה עבירה, כמו הניסיון לפתוח את הדלתות של הדירות. אולם, לגבי הבניינים שבהם הנאשם לא היה במעקב, יש רק ראייה שהנאשם נכנס ויצא מבניינים שונים ואין כל ראיה נוספת לביצוע כל מעשה המהווה עבירה. אשר על כן, הנני מזכה את הנאשם במספר עבירות המיוחסות לו בכתב האישום לפי סעיף 447(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 לגבי כניסת הנאשם לבניינים האחרים, בהם ולא היה במעקב ולא נראה מנסה לפתוח דלתות.

לעניין כניסת הנאשם לבניין המגורים בו הוריד את הידיות של שלוש דירות שונות בבניין. יש במעשה זה כדי להוות עבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977. התנהגות זאת, שלא קיבלה כל הסבר מתקבל על הדעת, מעידה שכניסת הנאשם למקום המגורים הייתה לצורך ביצוע  עבירה.

השאלה היא האם ניתן גם לייחס לנאשם עבירה של ניסיון להתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977?

ב"כ הנאשם טען שאין בהורדת ידית של דלת כדי להיחשב כהתפרצות או אף ניסיון להתפרצות וגם אין בהורדת הידית של הדלת כדי לקבוע שהנאשם התכוון לבצע גניבה או עבירה מסוג פשע.

בעניין זה, סעיף 405 לחוק העונשין מגדיר את המונחים של התפרצות וכניסה:

פריצה, כניסה והתפרצות [א/294]

405.    (א)  השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח - במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת - דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.